פסק-דין בתיק ב"ל 24564-02-10

1.         לפנינו תביעה לתשלום גמלת נכות כללית אשר נשללה מהתובעת בשל חוב לנתבע.

2.         תביעת התובעת לקבלת גמלת נכות כללית אושרה החל מיום 20/3/06 לאחר שנקבעה לה נכות רפואית בשווי 60% ודרגת אי כושר בשיעור 75%. לצורך התשלום הנתבע ערך ביקורת גבייה ומצא כי  לתובעת קיים חוב דמי ביטוח העולה על 36 חודשים.

3.         הנתבע טען כי התובעת הגיעה להסדר חוב בחודש אפריל 2008, אך מאחר ונמצא כי הוראת הקבע מחשבון הבנק לא כובדה מיום 31/3/08, לא העביר לתובעת כספים והסדר התשלומים בוטל. ביום 3/8/08 הסדירה התובעת את חובה וחודשה זכאותה לקצבה, מיום ההסדר ואילך.

4.         התובעת טוענת כי יש לשלם לה את הגמלה מיום הזכאות, 20/3/06 ולחילופין מהיום בו החלה לשלם את חובה - 17/2/08.

הכרעה

5.         סעיף 366(א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995 אשר כותרתו " הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור", קובע :

                 "קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך:

(1)        בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים - תשולם הגמלה פחות רבע;

(2)        בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים -    תשולם הגמלה פחות חצי;

(3)        בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין."

            סעיף 368 לחוק אשר כותרתו " הסכם תשלומים" קובע :

              " (א)        המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור - יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף לסעיף 312(ב) ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם.

           (ב)   כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור         שנקבע בצו לפי חוק הריבית (שינוי שיעורים), תשל"ג-1972, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום.

              (ג)    לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות סעיף 364 יחולו על דמי הביטוח שבפיגור."

6.         אין מחלוקת כי בעת קבלת זכאותה לגמלת נכות כללית, התובעת הייתה חייבת לנתבע סך 9,431 ש"ח. המדובר בחוב דמי ביטוח מחודש 1/99 ובכל מקרה מדובר בחוב המתייחס לתקופה העולה על 36 חודשים, זאת נכון לתאריך הקובע את זכאותה בנכות כללית (20/3/06).

בהתאם לקבוע בסעיף 366(א)(3) התובעת לא הייתה זכאית לקבל את גמלתה בשל פיגור בתשלומי הביטוח העולה על 36 חודשים.

הנה כי כן, קבענו כי תביעתה של התובעת לקבל את גמלתה מיום הזכאות בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית, היינו, 20/3/06, נדחית.

7.         סעיף 368 לחוק קובע כי היה ונערך בין הצדדים הסכם תשלומים, יראו את הזכות לגמלה אשר נוצרה לאחר ההסכם כאילו שולמו בעדה דמי הביטוח לגביהם נערך ההסכם. כלומר, התובעת זכאית לקבל את גמלתה ממועד חתימת ההסכם עם הנתבע ואילך.

            פרשנות זו אף מתיישבת עם תכלית חוק הביטוח הלאומי, אשר הינו מתחום הביטחון הסוציאלי אשר מבטיח זכויות הציבור לתשלום גמלאות בהתאם לקריטריונים  שנקבעו בו. חובת תשלום דמי הביטוח, אף אם לא ארע מקרה מזכה, קבועה בחוק. הגבייה מהמבוטחים מאפשרת למעשה את תשלום  הגמלאות במועד הזכאות. על כן נקבע סעיף 366 (א) לחוק הקובע את היחס בין פיגור בתשלום דמי ביטוח לבין זכאות לגמלה מכוח החוק.